ملخص
המאמר סוקר ביקורות בשיח האקדמי על הקמת ערי הפיתוח וחולשתן היחסית בהתאם לשתי גישות: הגישה התכנונית, המזוהה עם הפרדיגמה המודרניסטית-פונקציונליסטית, וגישת השליטה, המנותחת באמצעות הפרדיגמות ה(ניאו-)מרקסיסטית והפוסטקולוניאלית. המאמר טוען שבניתוח תהליך התכנון ותוצריו ראוי להבליט מרכיבים ביקורתיים המושרשים בגישות שליטה, דהיינו בהקשרים אידיאולוגיים ומבניים רחבים יותר בהם פועל התכנון. מרכיבים ביקורתיים אלה חיוניים, שכן ביכולתם להאיר משמעויות פוליטיות של פרויקטים תכנוניים, ולהדגיש שהתכנון מבטא תפיסת עולם וערכים שאינם בהכרח עולים בקנה אחד עם עקרונות של צדק חברתי ופיתוח אנושי. הביקורת הפופולרית כיום, הנשענת על הגישה התכנונית, מתעלמת ממקום ותפקיד התכנון במבנים חברתיים, ולכן נכשלת במניעה של דחיקה, אפליה ודיכוי של קטגוריות חברתיות שונות
| العنوان المترجم للمساهمة | Planning Critique and Its Origins in Social Theories:: the Case of Israeli Development Towns |
|---|---|
| اللغة الأصلية | العبريّة |
| الصفحات (من إلى) | 46-82 |
| عدد الصفحات | 37 |
| دورية | תכנון; בטאון איגוד המתכננים בישראל |
| مستوى الصوت | 2 |
| رقم الإصدار | 2 |
| حالة النشر | نُشِر - 2005 |
RAMBI publications
- !!rambi
- Agriculture -- Israel
- Cities and towns -- Israel