בחינת הממד החברתי בתפיסותיהם של תלמידים, הורים וצוות חינוכי באשר לשילוב תלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בחינוך הרגיל

בשנת הלימודים תשע"ה %58 מן התלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד בישראל שולבו במערכת החינוך הרגילה מהם %1 עם משכל גבולי ופחות מ־%1 עם מוגבלות שכלית במידה קלה, בינונית, מורכבת וקשה. במחקר נבחן הממד החברתי שנמצא בתפיסות בנוגע לשילוב תלמידים עם מוגבלות שכלית* בקרב בעלי עניין: הצוות החינוכי (מורים ומנהלים), תלמידים עם וללאה תפתחותית (מש"ה) מש"ה והוריהם של הראשונים.הנתונים נאספו באמצעות שאלון. אוכלוסיית המחקר הקיפה את כל התלמידים (292=N) עם מש"ה שלומדים בשילוב, הוריהם, חבריהם לכיתה ללא מש"ה ומורות ומנהלים מבתי ספר משלבים (207=N) במגזר היהודי בישראל. התלמידים עם מש"ה במחקר זה משולבים בכיתות רגילות בשילוב יחידני מלא או חלקי או בשילוב כוללני בבית ספר מכיל. למרות המאמץ הרב שהושקע בגיוס משתתפים מספרם בפועל הינו מצומצם אך מייצג ארבע קבוצות של בעלי ענין.ממצאי המחקר מצביעים על כך של ממד החברתי יש חשיבות מרכזית בשילוב תלמידים עם מש"ה. הורים הצביעו על האפשרות ללמוד בכיתה הרגילה כהזדמנות להשתלבות חברתית וציינו את הקשר שבין התקדמות אישית לבין הצלחות לימודיות וחברתיות. התלמידים עם התפתחות תקינה ובעיקר בכיתות היסוד, תופסים את התלמיד המשולב כרכיב אינטגרלי בקבוצת השווים לצד הבנה שיש לעזור לו. כל המשתתפים הצביעו על יותר גורמים שמקדמים יישום שילוב של תלמידים עם מש"ה מאשר על גורמים מעכבים. שני גורמים מקדמים נתפסים כחשובים ביותר על ידי הצוות החינוכי והמנהלים: המשפחה ובעיקר הקשר של אנשי הצוות עם ההורים ועבודת הצוות בבית הספר. (מתוך המאמר)